מתוך "חרם" / נעם חורב
והלוואי והיינו יכולים לחסוך
את כל הסבל המיותר
כי ילד שעשו עליו חרם
אף פעם לא באמת מחלים
הוא רק לובש בגדים של מבוגר.
ל"ג בעומר - אתגר מדורה לא מדירה
ל"ג בעומר הוא חג של מסיבות, מדורות ופעילויות קבוצתיות. כיצד נבטיח שכל ילד ימצא את מקומו וירגיש חלק מהחגיגה? להלן כמה המלצות כיצד לשלב ילדים שלעיתים נשכחים מהמעגל החברתי ולהבטיח תשומת לב לנפש של כל ילד.
לקריאה מהירה
קבצי PDF להורדה
איגרת ל"ג בעומר להורים
ל"ג בעומר תשפ"ד 2024
#מדורה_לא_מדירה!
הורים יקרים, שלום עליכם.
ערב ל"ג בעומר נמצא בפתח, ואנו שמחים לשתף אתכם בהמלצות חברתיות לקראת המדורות בבתי הספר,
בתנועות הנוער ובשכונות.
הידעתם?
- ל"ג בעומר הוא אחד האירועים הכי מאתגרים חברתית של ילדינו.
- 20% מבני הנוער והילדים לא מוזמנים למדורה ונשארים לבד!
- ילד/ה, נער/ה שלא מוזמנים למדורה נושאים עליהם פצע חברתי ארוך טווח.
כדי לסייע חברתית לילדינו, אנו ממליצים לקדם את ההמלצות הבאות:
- לקיים שיחה עם הילד/ה לגבי השתתפותם באחת ממדורות ל"ג בעומר.
- לשאול את ילדכם גם על ילדים אחרים. האם הם יודעים מי מגיע ומי לא מגיע למדורה – זאת במטרה
לפתח ראיה חברתית אצל ילדיכם. - אנו בעמותת "כנפי דרור" שואפים לקדם מעורבות חברתית, ומבקשים מכם ליצור קשר לפחות עם
הורה אחד בכיתה על מנת לוודא שכל הילדים מוזמנים למדורה. - אם שמעתם על הדרה חברתית בכל סיטואציה לקראת ל"ג בעומר, פנו אלינו לעמותת "כנפי דרור" ובקשו
סיוע ועזרה בהתארגנות חברתית למדורה. - פנו אלינו באתר, או התקשרו למוקד הסיוע והליווי של העמותה – 074-7117700
- עמותת "כנפי דרור" מזמינה אתכם להשתתף באתגר #מדורה_לא_מדירה! בפייסבוק ובאינסטגרם
ולהזמין לפחות חבר/ה אחד/ת שלא התכוונתם להזמין מראש.
מזמינים אתכם לפנות אלינו בכל בעיה או קושי בו נתקלתם במהלך ההכנות למדורות.
חג שמח!
איגרת ל"ג בעומר לצוותי הוראה וחינוך, רכזי תנועות נוער ומנהלי יחידות נוער בשכונות
ל"ג בעומר תשפ"ד 2024
#מדורה_לא_מדירה!
יועצת יקרה, במידה ותרצי לשלב סדנה לצוות החינוכי שעוסקת בתחום החברתי ומעניקה כלים
ולהתמודדות וידע עם התופעה נשמח שתפני ליערה כהן • 054-728-7450 • il.muni.jerusalem@Chyaara
אנשי חינוך ורכזי תנועות נוער יקרים, שלום עליכם.
ערב ל"ג בעומר נמצא בפתח, ואנו שמחים לשתף אתכם בהמלצות חברתיות לקראת המדורת בבתי הספר,
בתנועות הנוער ובשכונות.
הידעתם?
- ל"ג בעומר הוא אחד האירועים הכי מאתגרים חברתית של ילדינו.
- 20% מבני הנוער והילדים לא מוזמנים למדורה ונשארים לבד!
- ילד/ה, נער/ה שלא מוזמנים למדורה נושאים עליהם טלאי חברתי ארוך טווח.
כדי לסייע חברתית לילדינו, אנו ממליצים לקדם:
- לקיים שיחה מקדימה + משחק חברתי מגבש יכולים להקטין משמעותית את אחוזי הילדים הדחויים.
- ספרו את הקטע הבא, וערכו דיון בקבוצה על המשמעות של הדרה חברתית ועל ההשלכות שלה.
- אם נתקלתם בהדרה חברתית בכל סיטואציה לקראת ל"ג בעומר, פנו אל עמותת "כנפי דרור" ובקשו סיוע
ועזרה בהתארגנות חברתית למדורה.
פנו אלינו באתר, או התקשרו למוקד הסיוע והליווי של העמותה – 074-7117700 - עמותת "כנפי דרור" מזמינה אתכם להשתתף באתגר #מדורה_לא_מדירה! ברשתות החברתיות ולהזמין
לפחות חבר/ה אחד/ת שלא התכוונתם להזמין מראש.
מזמינים אתכם לפנות אלינו בכל בעיה או קושי בו נתקלתם במהלך ההכנות למדורות.
חג שמח!
סיפור ל"ג בעומר
יערה כהן
רכזת תחום חינוך פורמאלי | מטה עיריית ירושלים למניעת חרם והדרה חברתית
את חודש מאי של שנת 2018 אני לעולם לא אשכח. עד היום כל ריח של עשן מחזיר אותי לתחילת הקיץ. למדורה.
דנה ואני היינו חברות לכיתה, חלקנו חוויות, הלכנו יחד לתנועת הנוער ואפילו התאהבנו באותו ילד בכיתה. עדאז הכל היה טוב, הייתי ילדה מוקפת חברים, שמחה ומאושרת.
ואז, לקראת ההכנות למדורת ל"ג בעומר, דנה החליטה להתרחק ממני. בהתחלה חשבתי שאמרתי משהו לא במקום, או שזה סתם יום גרוע, אבל בהמשך היום ניסיתי לברר איתה מה קורה וקיבלתי מן פרצוף חמוץ שאומר ״תתרחקי ממני״.
זה המשיך בערב כאשר שלחתי לה הודעות, ולמרות שהיה וי כחול היא לא ענתה. משהו בי התחיל להתכווץ. ניסיתי לפנות אליה בהפסקות או להצטרף לחבורה שהייתה שלנו עד לא מזמן, אבל הרגשתי לחץ בחזה, עיניים דומעות ורצון לברוח.
משהו בי התחיל להרגיש שאני מחוץ ללופ, ניסיתי לשחזר מחשבות ולקוות לטוב, אבל המחנק בגרון והמחשבה שנשארתי לבד לקראת המדורה הגדולה לא נתנו לי לישון.
ההכנות בכיתה לקראת המדורה היו בשיאן, כולם דיברו על מה מביאים והכינו רשימת מצרכים. שמעתי את דנה מזמינה גם חברות מהכיתה השנייה והלב שלי עוד יותר התכווץ. רציתי לצעוק לה "היי אני פה את לא רואה אותי? זאת אני שירי החברה שלך, עד לא מזמן". אבל שום קול לא יצא ממני. רק מחנק של דמעות, שפחדתי שיצא ויזלוג ממני החוצה לעיני כולם.
הידיעה הזאת שמחר בערב אין לי את מי לחגוג את ל"ג בעומר ואין לי עם מי לחגוג לא נתנה לי מנוח. חזרתי הביתה מושפלת, עצובה ובעיקר דחוייה. איך הגעתי למצב הזה? מה עשיתי לא נכון עם דנה? האם אני שרופה לתמיד? איך אמשיך את השנה בכיתה? את מי לשתף?
ל"ג בעומר הגיע. השעה 18:00 ואני בחדר שלי עם הכרית על הראש. הטלפון שלי לא מצלצל ואין אפילו דפיקות בדלת, הבית ריק. אמרתי להורים שאני כבר יוצאת למדורה הכיתתית, כי לא היה לי אומץ לספר להם שלא הוזמנתי. ידעתי שכולם עסוקים באיסוף קרשים אחרונים למדורה וצעידה משותפת מהרחוב הראשי עד לחורשה שמצד שמאל.
כאב חד פילח לי את הלב והדמעות פרצו ממני החוצה, הבכי השתלט עלי ויצא ממני בקול חזק, הדמעות ירדו מהר והלב שלי פעם בחוזקה, אין לי חברים. אפילו לא אחת שחושבת עלי. שרוצה בחברתי, שאכפת לה ממני.
שמישהו ידפוק בדלת ויוציא אותי מכאן!! אלוהים, תעשה שמורן או פנינה יבואו להזמין אותי, או לפחות ישלחו הודעה – בואי איתנו. אפילו דיקלה מהכיתה השנייה, שראתה אותי השבוע הולכת הביתה לבד, לא הציעה לי להגיע למדורה שלהם.
ריח סמיך של עשן ומרשמלו נכנס לחדר. ריח של כאב, דמעות שיורדות בלי סוף, פחד ממה יקרה עכשיו והלאה.
ריח של הבנה שאני כבר לא אסיים שם את השנה או בכלל. ריח שאני עד היום זוכרת כאילו זה קרה היום.
………………………………………………………
שאלות לדיון
- איך את/ה היית נוהג בסיטואציה הזאת? מה היה עוזר לך?
- כצופה מהצד, היית פונה לדנה או אחת החברות בכיתה ומשכנע אותה להזמין את שירי?
- דחייה חברתית היא פצע לכל החיים-מה את/ה יכול לעשות עוד היום כדי למנוע את הדחייה הבאה?
טיפים להורים לל"ג בעומר שמח
קרן דוד, שגרירת כנפי דרור בקרית מוצקין
נצלו את הזמן עד ל"ג בעומר לדבר עם הילדים על תכנון המדורה. בררו איתם מי מוזמן למדורה. במידה ומדובר במדורה קבוצתית (כיתה, חוג, תנועת נוער וכו') וודאו שכולם מוזמנים. גם אם הילד שלכם מוזמן אבל יש ילדים שלא מוזמנים, הילד שלכם עלול להיפגע. זו יכולה להיות נורת אזהרה לבעיה חברתית בקבוצה וזו בעיה שעלולה להיות מסוכנת יותר מאש.
דברו עם הילד על החשיבות של להזמין את כולם כדי שהמדורה תהיה שלמה ושמחה יותר.
דברו עם מחנכת הכיתה כדי להטמיע ערכים של אחריות חברתית, הכלה, וחמלה. ניתן לעשות פעילויות משותפות בצוותים שונים כדי שהילדים יכירו יותר וייתחברו גם לילדים שהם לא חברים שלהם.
הילד לא רוצה ללכת למדורה?
נהלו איתו שיחה פתוחה מדוע הוא לא רוצה ללכת. הקשיבו לכל הטיעונים שהוא מעלה. אמרו לו שאתם מבינים את החששות שלו. המנעו משיפוטיות.
אם הוא פוחד מהאש הסבירו לו שהמבוגרים יהיו שם כדי לפקח על האש ולשמור על הילדים. תנו לו תפקיד למלא בקבוק מים כדי לוודא שהמדורה כובתה בסוף.
אם הוא רגיש לריח או לרעש הציעו לו לצפות ממרחק במדורה. להתקרב רק כמה שמרגיש לו נכון ובטוח.
הילד לא הוזמן למדורה?
הקשיבו לו והבינו את הכאבים שלו. תנו מקום לפגיעות שלו. תנו לו את ההרגשה שאתם בצד שלו ושאתם תמיד איתו.
המנעו מלתקוף את הילדים שלא הזמינו או להעליב אותם. זה לא ייתן דוגמא טובה לילד איך להתנהג וזה עלול להעצמים את ההתנהגות הפוגענית.
המנעו מלהתחנן להורים או לילדים שיזמינו אותו. זה ייצור פגיעה בתדמית של הילד שלכם ורוב הסיכויים שזה לא ייגרום להם להזמין אותו.
תנו לילד שלכם הרגשה שזה לא מגיע לו שייתנהגו אליו ככה.
המנעו מלהאשים את הילד שזה באשמתו שהוא לא הוזמן.
תנו לו להציע רעיונות לבילוי חלופי באותו ערב – מדורה עם חברים מהחוגים, שכנים, בני משפחה, או מדורה עירונית.
במידה ומדובר במדורה כיתתית פנו למחנכת הכיתה ובקשו את עזרתה.
ל"ג בעומר שמח ובטוח לכולנו.
מערך פעילות ל"ג בעומר
מקום לכל אחד במעגל / צפנת מגורי
נושא: כשהייתי מחוץ למעגל.
מטרה:
- ליצור "פול" של חוויות משותפות בנושא של חוסר שייכות חברתית – יצירת נורמליזציה לנושא.
- עוררות אמפתיה כלפי הילדים המודרים – כל ילד יזהה את עצמו עם הילדים המודרים, כיוון שהוא יבין פתאום שגם הוא חווה זאת בעבר.
- עוררות מוטיבציה למנוע מאחרים לחוות את זה שנית, בל"ג בעומר הפעם.
מסר: השנה דואגים שכולם ירגישו שייכים במדורה.
קהל יעד: נוער בוגר (י' ומעלה). מיועד לקבוצות עם רמת אינטימיות בינונית ומעלה. זה תנאי חיוני. בקבוצות עם רמת אינטימיות נמוכה הפעילות תיצורנה הרבה אי נעימויות שעלולות להזיק למודרים.
טווח זמן: כשעה וחצי, תלוי בגודל הקבוצה (ניתן לפצל).
הנחה בסיסית: לכל אחד היו חוויות של חוסר שייכות חברתית. לא בהכרח חרם, או דחייה קיצונית. אלא פשוט רגעים שבהם הרגשנו לא שייכים, או דחויים באופן נקודתי. מהמקום הזה כולנו יכולים להתחבר לחוויה של מי שמודר, ולדאוג שבל"ג בעומר הקרב הוא יהיה חלק מהמעגל.
ציוד: נרות אישיים בתבניות מתכת, נר גדול מרכזי, נר ארוך "שמש", גפרורים, דפי ממו, עטים, לוח שעם גדול.
מהלך המפגש
(מתומצת לשם הנוחות. המספרים בסוגריים מפנים לנספחי הרחבה).
מתיישבים במעגל על הרצפה.
מול כל ילד מונח נר כבוי. מכבים את האור המרכזי ומשאירים אור חלש. שלא יהיה חשוך לגמרי. באמצע המעגל משאירים נר גדול דולק (1).
המדריך מסביר את התנהלות המפגש:
היום, כל אחד יספר בכמה מילים סיפור על חוסר שייכות (2).
בסיום הסיפור מישהו מהקבוצה יאמר מילים טובות למספר (3).
מי שאמר את המילים הטובות מדליק את הנר של מספר הסיפור (4).
כדי שכולנו נרגיש נח יש חוקים לסיפור :
- הסיפור מסופר בקצרה.
- מנקודת מבטו של מי שעבר את החוויה החברתית הלא נעימה.
- גם אם אנחנו מזהים את הסיפור אנחנו לא אומרים שום דבר.
- אנחנו לא שוללים את רגשות המספר.
- אנחנו לא שופטים את ההתנהגות של אף אחד מהצדדים בסיפור.
- כל מה שנאמר חדר נשאר בחדר.
המדריך יספר ראשון. מישהו יגיד למדריך מילים טובות וידליק לו את הנר, והסבב ממשיך (5).
המדריך יתעד מילים טובות שנאמרו על דפי ממו פעמיים (6).
בסוף הפעילות המדריך ינהל שיח עם התלמידים סביב השאלות הבאות (7)
- איך אתם מרגישים?
- איך היה לנו להיזכר ברגעים שהרגשנו לא שייכים?
- מה עשו לנו המילים הטובות שקיבלנו?
- שמתם לב לשינוי בחדר מההתחלה עד שסיימנו להדליק את כל הנרות?
- "כמה זה עלה לנו" להדליק אחד לשני את הנרות? (כלום… האור של הנר המרכזי לא התמעט…)
בשלב זה המדריך מחלק את הפתקים – פתק אחד לילד שאמר מילים טובות וזהה לזה שקיבל אותן.
המדריך מדגיש את כל הטוב שיש בקבוצה, והיכולת שלהם להאיר אחד את השני.
כמה זה יעלה לנו להדליק לכולם את הלב ? לוודא שכולם מגיעים לאיסוף קרשים? מגיעים למדורה ומרגישים קשורים? (8)
אז איך אנחנו עושים את זה השנה בל"ג בעומר? מה אנחנו יכולים לעשות כדי שהשנה כולם יגיעו לאיסוף קרשים? למדורה? כולם ירגישו קשורים גם במדורה עצמה?
המדריך יכתוב את התשובות על דפי ממו, וינעץ על לוח שעם כיתתי. (9) (10)
המדריך יחתום בזה שהכח שלנו כקבוצה גדול – כשהוא משפיע לטובה הוא מייצר טוב משמעותי, וכשהוא משפיע לרעה הוא מייצר כאב משמעותי. אז לאן אנחנו בוחרים השנה להשפיע את כוחנו?
להשאיר את השאלה פתוחה… כדי לאפשר לתלמידים לבצע בחירה. זה גיל שבו בחירה = מחויבות.
נספחים
- במוסדות שאין היתר להדליק אש ניתן להשתמש במתודות אחרות. פירוט בהערה 4
- מומלץ להרחיב אודות האפשרויות שיש לחוות חוסר שייכות, כדי שהתלמידים יבינו שזה ספקטרום. כל אחד חווה את זה ברמה זו או אחרת, וכן כדי להדגים אפשרויות שאולי הם לא חשבו עליהן.
אפשרות לדוגמא:
מכירים את זה שאתם מרגישים "לא קשורים" לסיטואציה? זה יכול להיות במשפחה, עם חברים, עם זרים… זה יכול להיות לרגע אחד, לכמה שעות או ימים או שנים… זה יכול להיות סביב לימודים, או תחביבים. אבל כל אחד פגש את זה מתי שהוא… זה לא צריך להיות משהו דרמטי, לכל אחד יש סיפור כזה על רגע איד שהוא הרגיש לא שייך. - מילים טובות – הכוונה למילים שמרגיעות ומחברות. למשל השתתפות בכאב, הבנה, עידוד, הכרה בטעות…
אני ממליצה להדגים כדי לתת אפשרויות לתלמידים שפחות מחוברים לשפה הזו.
אפשרויות להדגמה לתלמידים: וואי אני ממש מבין אותך / אני מרגיש שאתה ממש חלק מאיתנו/ אני בטוח שבחבר שלך שעבר את זה יש דברים טובים / עשיתי את זה פעם ופתאום אני ממש מתחרט על זה…. או כל דבר שעולה על רוחכם. - במוסדות שאין היתר להדליק אש ניתן להשתמש במתודות אחרות . המטרה היא לייצר אפקט מעשי של העברת טוב מאחד לשני, כדי להעביר את המסר במגוון "מסלולי למידה".
אפשרויות לדוגמא: - התלמידים יקבלו דפי ממו, מי שאמר מילים טובות יכול לכתוב את זה על הפתק ולהעביר למספר במקום להדליק לו נר.
- המספר הראשון יחזיק קצה של חוט צמר. הוא יזרוק אותו אל מי שאמר לו מילים טובות. האומר מילים יעביר את הצמר לבא שבוחר לשתף בסיפור שלו שבתורו יעביר למי שאומר לו מילים טובות וכך הלאה. בסוף הסיפורים תיווצר רשת עכביש שמחברת את כולם, וניתן להתחיל ממנה את הדיון המתואר בהמשך המערך.
- יש ערך רב לכך שהמדריך מספר ראשון- זה מרגיע, מעביר מסר שלשתף במשהו לא נעים זה בסדר ונורמטיבי. מומלץ שהמדריך יבחר לשתף בסיפור לא נוראי , כדי שהתלמידים יוכלו לראות שיש הרבה חוויות של חוסר שייכות על הספקטרום וכולם חווים רגע כזה, גם אם הם לא עוברים חרם.
- תיעוד כפול: אם נאוית סיפרה, ויובל אמר לה שהוא מבין את הכאב שלה. אז המדריך כותב פתק אחד "אני מבין את הכאב שלך (יובל)" ופתק אחר "אני מבין את הכאב שלך (נאוית)". כדי יזכור בסוף הפעילות למי הוא מעביר איזה פתק.
- מוצע כאן מהלך של שאלות (בירוק). השאלות בגדר המלצה. המדריך יבחר את השאלות בהתאמה לקבוצה שלו. המטרות העיקריות שמובילות את מהלך השאלות: יצירת הזדהות ומוטיבציה לפעולה, ויצירת רשימה מעשית לפעולה.
- ל המדריך להישאר פתוח לתשובות שונות, כיוון שיכול להיות שבחלק מהמצבים יש מחירים לתלמיד… ניתן לצאת מכאן לדיון: האם יש מחיר שאני כן מוכן לשלם כדי לצרף מישהו? האם המחיר שווה את זה שאגרום למישהו להרגיש שייך, האם אני חייב לעשות את זה לבד או שיותר קל ביחד עם עוד מישהו? אם נזמין מישהו שבד"כ לא מגיע יחד זה "יעלה לנו" אותו הדבר?
- אם אין לחניכים רעיונות אפשר להציע דוגמאות: לוודא שכל אחד אחראי להביא ילד אחר, למנות אחראי שיבדוק שכולם נמצאים בוואטסאפ הקבוצתי של המדורה, אם יודעים שמישהו מתבייש או מרגיש לא שייך לעבור לאסוף אותו מהבית ממש, חולקים את החטיפים במדורה…
- הצעה: לכתוב כל פתק מספר פעמים. במהלך השבועות עד ל"ג בעומר – כל ילד שמימש אחד מהמעשים מוריד פתק מהלוח ולוקח אותו אליו. המטרה המוצהרת – לוח ריק. המטרה החינוכית – להשאיר את הנושא במודעות עד ל"ג בעומר.
סרטונים לקידום אתגר מדורה לא מדירה
