יומן מסע - רחוק מהבית קרוב ללב

ערכה לצוותי חינוך לילדים וילדות שפונו מבתיהם בעקבות חרבות ברזל ושולבו במסגרות חינוכיות חלופיות

לשם מה?

יומן מסע – רחוק מהבית קרוב ללב,  לשם מה?

מאז ה-07.10 כולנו חווים מציאות מתמשכת ומאיימת הן ברמה האישית והן ברמה לאומית. 

בתוך המציאות הזו ישנם את אותם ילדות וילדים שפונו מבתיהם ללא הכנה מקודמת ושחווים חווית פליטות (גם אם היא זמנית); הם כבר לא באותו בית ולא באותה מסגרת חברתית וגם הם, כמונו, לא יודעים כמה זמן כל זה יימשך.  בתוך כך הם נדרשים להתארגן מחדש בסביבת מגורים חדשה ובמסגרת חינוכית חדשה ולא מוכרת. 

לעיתים המסגרת החינוכית הינה משלבת (גנ"י/ בי"ס קיימים בהם השתלבו ילדות וילדים שפונו מביתם) ולעיתים זו מסגרת חינוכית שנוצרה באופן ייעודי עבור ילדי מפונים (מרכזי למידה/ מסגרות שנוצרו במלונות ועוד) – בין כך או כך,  זהו מצב חדש שמערער את הסדר הקיים ועצם היותו ארעי בהגדרה מגביר עוד יותר את תחושת חוסר הוודאות. אמנם אין באפשרותנו למנוע את ריבוי המעברים בימים אלה, אך התבוננות עליהם ומתן הקשר ורצף יכולים לשפר את התמודדות הילדים והמשפחות, ואפילו להוות גילוי של יכולות או חוויות חדשות.

יומן מסע – רחוק מהבית קרוב ללב  נולד מתוך רצון לייצר חיבור ועוגן עבור ילדות וילדים שחווים טלטלה מה-07.10, ולסייע להם לחזק ככל הניתן את תחושת הבטחון, השייכות והיציבות, כמו גם לנסות לנסות להגביר את החוסן שלהם.ן ואת היכולת שלהם.ן להתמודד עם המציאות המורכבת

יצירת סיפור מסע, יכול להגביר את החוסן של הילד.ה דרך מתן משמעות למה שקורה לו.ה באמצעות איסוף חלקים מהמסע הזה לכדי רצף סיפורי מובן. בנוסף, פעילות זו יכולה להגביר חוסן דרך יצירת תחושה של  שליטה ויכולת התמודדות, על ידי עשייה אקטיבית של הילד.ה בהתייחסות לאירועים בחייו.ה. אנחנו גם יודעים שתחושת ההשתייכות והקשר למשפחה, לחברים לקהילה גם היא גורם חוסן משמעותי, ויצירת סיפור המסע מגבירה את חוויית ההשתייכות והקשר. 

תהליך זה חשוב לא רק לילדות ולילדים המפונים אלא גם לקבוצה שאיתם (בין אם זה קבוצה קיימת שאליה הצטרפו ילדי מפונים ובין אם זו קבוצת מפונים אליה הצטרפו מפונים נוספים). 

לקבוצה יש תפקיד חשוב בקליטה ובפרידה לקראת המעבר הבא תוך שהיא מחזקת את השריר האמפתי שלה ואת יכולתה להתגמש ולהכיל  של האחר ו/השונה ממנה.

לשם מה?

 

יומן מסע מאפשר לעשות תהליך פרידה באופן רציף, בין המסגרת החינוכית והבית, כשהילד.ה מתחיל.ה את ההתבוננות והחשיבה עם החברים ואנשי/ נשות החינוך, וממשיך בבית עם המשפחה. 

נקודת המבט שלכם כאנשי ונשות חינוך על הילד/ה חשובה מאד – היכולת שלכם להקשיב, להיות סקרנים לגבי מה הילדות והילדים עוברים מעמדה שנותנת הכרה ותוקף לכל רגש/חוויה/זיכרון שעולה היא שעושה את ההבדל. השיח על סיכום התקופה חשוב כדי לאפשר פתיחה טובה של ה"פרק הבא" בסיפור המשפחתי, האישי והקהילתי. 

למי היומן מיועד? 

לצוותי חינוך עבור ילדות וילדים שפונו מבתיהם בעקבות מלחמת חרבות ברזל ואשר השתלבו במסגרות חינוכיות חלופיות בגילאי גן חובה ובית ספר יסודי

פיתוח: 
שרית טביב מילמן ואורית רז – כנפי דרור 
אביטל קלר ויעל שטיינברג – שפ"ח ירושלים 
עיצוב:
סתיו גולן 

דגשים לפעילות יומן מסע

  1. "להחזיק" את הילד.ה הנפרד.ת במחשבה: להתעניין, לשאול שאלות, להקשיב, לתת הכרה, תוקף וממשות לרגשות שלו.ה.  לפני הפעילות יש לעשות הכנה עם הילד.ה- לתאר את הפעילות, לשאול מה חשוב לו.ה ואם יש משהו איתו חש.ה שלא בנוח. לשאול האם יש משהו שהיה/הייתה רוצה להוסיף לפעילות ולמה הוא/היא הכי מחכה? לבקש ממנו.ה להעביר להורים דף דגשים עם בקשה שיכתבו לו משהו לפרידה.
  2. ליצור בהירות וחיבור לקבוצה – לתאר לקבוצה את מהלך הפעילות טרם התחלתה. ניתן לשאול: למה כדאי לנו לשים לב כדי שהפעילות תהיה מוצלחת. לאסוף ולרשום על הלוח
  3. משחקיות – העברת המסרים תעשה באופן מישחקי ומהנה
  4. לעדכן את ההורים על המהלך באמצעות מכתב נלווה (מצ"ב)
  5. מומלץ מאד להיעזר במארז "זה בידיים שלנו" שפותח ע"י כנפי דרור לצוותי חינוך ליצירת אקלים מיטבי ולהתנסות עם הקבוצה על שדרה אחת לפחות מתוך השלוש המוצעות: אמנה, הקשבה ומילה טובה. 
  6. בימים שלפני הפרידה המוערכת לאפשר לשחזר חוויות ופעילויות שחוו הילדים במהלך השהות. נזכור שיש סוגי פרידות שונים (פרידה מהמבנה /מהצוות/מהחברים שהכרתי ולא יעברו איתי לשלב הבא).
  7. את התהליך לקראת פרידה אפשר לקיים ברמת הפרט (לדוגמא: משפחה בודדת עוזבת או מספר ילדים שנפרדים) והן ברמת הכלל (מעבר של קהילה).
  8. חשוב שהפרידה תכלול התייחסות למגוון החוויות שעברו הילדים: מה עשינו יחד? פעילויות שאהבנו, ילדים חדשים שהכרנו, משחקים שנהנינו לשחק בהם, אנשי צוות ששמחנו להכיר ועוד.
  9. יש לתת לגיטימציה למגוון החוויות שהילדים יעלו בשיח. חשוב לגלות ערנות ולזהות ביטויי מצוקה לקראת המעבר והשינוי אצל ילדים ולהתייחס ברגישות, באמפתיה ובהעברת מסר של אמון ביכולתם להצליח במשימה.
מוקד