מבוא למארז
כנפי דרור שואפים ליצור מרחבים חברתיים מכלילים, שיאפשרו לכל ילד וילדה הזדמנות להתפתח ולפרוח בביטחון פיזי ורגשי.
לבתי הספר ולאווירה החברתית בכיתות יש מקום מרכזי בחינוך לסובלנות, קבלה וכבוד. לכן, יצירת מרחב כיתתי בטוח ומקבל הינו צעד משמעותי בהפיכת הסביבה של כולנו למיטיבה ומטפחת ולאנשי ונשות החינוך ישנו מקום של כבוד והנהגה בהובלת הדרך.
ערכות עבודה אלה מיועדות לתת כלים ולתמוך בכל איש ואשת חינוך המעוניינים ליצור שינוי באקלים החברתי של הכיתה או הקבוצה אותה הן.ם מובילים.
הן מבוססות על שלוש שדרות מרכזיות:
1. אמנה – כללים מוסכמים לשמירה על מרחב כיתתי בטוח עבור כל השותפים לו
2. הקשבה – היכולת להקשיב ולנהל דיאלוג מכבד ואמפתי
3. מילה טובה – ההסכמה להתבונן על עצמנו ועל רעינו 'בעיניים טובות' ולטפח את מה שטוב ומיטיב עבור כולנו.
המארז מיועד לבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים. כל ערכה מוקדשת לאחת מהשדרות הללו: אמנה, הקשבה ומילה טובה, וניתן לבחור באופן חופשי בערכה שלדעתך תתאים ביותר לקבוצה שבהובלתך. ניתן גם לבחור בכולן ולעבוד איתן אחת אחר השנייה.
חשוב להדגיש שוב את המשמעות המרכזית שיש לך, המורה, המחנכ.ת, המדריך.ה, כדוגמה אישית ומנהיג.ת הדרך. בכל ערכה תמצאו מידע, מערכי שיעורים וכלים רלוונטיים להכרות, ביסוס ותחזוק של כל אחת מהשדרות.
המלצותנו הן:
- לעקוב אחר סדר הפעילויות המוצע כדי לבנות נכון את הדברים
- לפעול מתוך שיקול דעת, רגישות והיכרות עם הילדים והילדות בקבוצה שלך
- ניתן ורצוי להתאים את ההנחייה לגיל הילדים.
נאחל שערכות אלו יתרמו לך בעבודתך החשובה וביצירת מרחב מיטיב ומשגשג עבור הילדים ואף עבורך.
פיתוח: שגית רוסו יצחקי, שרית טביב מילמן
עקרונות פעולה
- קול שווה – לכל דעה ולכל קול יש מקום בשיח
- הקשבה עמוקה ופתיחות – יש לגשת לפעילות בסקרנות, ללא תשובות סגורות וידועות מראש
- יצירה משותפת בהסכמה – עבודה מלמעלה למטה (המורה מצביע על מה שחשוב לו) ולמטה למעלה (התלמידים מצביעים על מה שחשוב להם)
- משחקיות – העברת המסרים תעשה באופן מישחקי ומהנה, כל המשחקים המוצעים הינם קצרים וחביבים וניתן להשתמש בהם הרבה מאד פעמים מבלי שיימאסו.
- רפלקציה – התבוננות ושיקוף על ההתנהלות האישית והקבוצתית במהלך הפעילות. בכל מערכי השיעורים מוקדש זמן לאיסוף של חוויות ומחשבות של התלמידים לאחר כל פעילות. שלב הרפלקציה חשוב בכדי לאפשר הנכחה ועיבוד של החוויה והשיתוף בקבוצה מתרגל את יכולת ההקשבה של הקבוצה ומגביר את תחושת הבטחון של התלמידים.
- צופה פניי עתיד – אנו מבקשים לייצר מערכת שבונה מרחב בטוח פיזית ורגשית מ'כאן והלאה' באופן חיובי ולא שיפוטי. אנו מבקשים לייצר בכיתה חוויות חיוביות שיאפשרו לקבוצה התמודדות מיטיבה עם אתגרים בעתיד.
- הקפדה על הכללים שהוסכמו – בדגש על התייחסות ותגובה לדברים הקטנים שקורים בדינמיקה הקבוצתית בכיתה. תפקיד המורה להחזיק את הכללים עבור הכיתה עד שהשפה מוטמעת. ככל שהמורה ישים לב לפרטים הקטנים, הוא ייצר מצע לדיאלוג לא מאשים, ויאפשר מקום לפיתוח אמפתיה.
- מודלינג – המורה צריכ.ה להוות מודל של ההתנהגויות הרצויות.
- פעולה מתוך הקשר – לחזור לכללים בכל פעם שעולה מקרה שודרש התייחסות ולהתייחס אליו מתוך ההקשר של ה"כאן ועכשיו".
מונחי יסוד
א. הכללה חברתית – הכללה חברתית היא כאשר מתאפשרת גישה שווה של כל החברים בקבוצה לכל המשאבים הקיימים עבור הקבוצה – חינוך, בריאות, אפשרויות עבודה, דיור, ביטחון וכו' – ללא קשר למוצאם, דתם, מוצא אתני, נטייה מינית, יכולת אינטלקטואלית, מין, מצבם הכלכלי וכיו"ב. כאשר אנו מדברים על הכללה חברתית בביה"ס אנו מתמקדים ביכולת של המערכת ושל הקבוצה לייצר גישה שווה למשאבים הבית ספריים עבור כל תלמיד.ה, משאבים כמו תחושת שייכות, קבלה חברתית, אהבה, חברות ושותפות שווה בחוויות הבית ספריות כך שיתאפשר מקום בקבוצה הכיתתית לכל אחד ואחת.
ב. הדרה חברתית – הדרה חברתית היא הוצאה של אדם מהכלל וניסיון להרחיקו מהחברה בכוח. נהוג להשתמש במונח "הדרה" כדי לציין מבנה חברתי או פיזי שהוא אי-שוויוני, המוציא מהכלל חברים בקבוצה, ומתוך כך אחראי באופן ישיר למיקומם בשולי המערך החברתי, לתחושת קיפוח, ולחוסר יכולתם להשתלב ולקחת בו חלק. הדרה יכולה להתרחש בשדה הפוליטי, הכלכלי, החברתי, החינוכי, התרבותי, או הפיזי. האחראים לה הם גורמים בעלי השפעה וכוח חברתי, הקובעים את הנורמות ומוציאים אותן לפועל.
בהתייחס לחיי בית הספר, ההדרה החברתית הקשה ביותר היא תופעת החרם החברתי כאשר בו הילדים בעלי הכוח החברתי בקבוצה מרחיקים ממנה את אחד הילדים.
ג. מרחב פיזי/רגשי בטוח – בהקשר של העבודה בכיתה/בקבוצה, מרחב בטוח הינו מרחב שמזמין את הנוכחים בו להרגיש מוכלים ומוגנים. הוא מאפשר להם.ן להשמיע את דעתן.ם הכנה או להביע את רגשותיהן.ם מתוך תחושת בטחון וללא חשש מפגיעה, השתקה או התנכלות.
בהתייחס לחיי בית הספר מטרתנו היא ליצור עבור התלמידים מרחב בטוח ומוגן בו יחושו כל תלמיד ותלמידה שהם בעלי ערך, שדואגים להם וכי הם חלק מקהילה אשר חבריה ערבים זה לזה.
ד. שאלה מאפשרת – שאלה המעוררת סקרנות במאזינ.ה, מעודדת שיח התבוננות ומעוררת מחשבה, מעלה לפני השטח הנחות חבויות, מזמינה יצירתיות ואפשרויות חדשות, מייצרת אנרגיה והתקדמות, מתעלת סקרנות וממקדת את החקר. היא גם נשארת עם המשתתפים מעלה עוד שאלות. במקום להתעסק ב"תשובה הנכונה", המיקוד הוא בגילוי השאלה הנכונה.
בתוך כל שאלה יש הנחה פנימית נסתרת. שאלה חזקה מערערת הנחות יסוד קיימות, מפתיעה ופותחת להנחות חדשות.
לכל שאלה יש נושא מרכזי. שאלה טובה היא זו שממקדת את השיח.
שאלה טובה היא שאלה שפותחת מרחב רחב של אפשרויות
מונחי יסוד
ה. יצירה בהסכמה – יצירה משותפת שמתפתחת באופן דיאלוגי, כאשר כל הצדדים היוצרים מעורבים ומשמיעים את קולם. במקרה של יצירה במסגרת הכיתה/קבוצה, הצדדים השותפים ליצירה הם המורה והתלמידים.
ו. הקשבה – ההגדרה המילונית לפעולת ההקשבה היא האזנה בתשומת לב, התרכזות בנאמר. כשנקשיב לא.נשים אחרים, נשמע את מה שהן או הם אומרים, באופן מילולי וגם בלתי-מילולי, וננסה להבין מה זה אומר ולמה הן או הם התכוונו. הקשבה כזו היא הקשבה שמכבדת את האדם שעומד מולנו ומאפשרת למקשיב.ה "להיות בתוך נעליו" של הדובר, לראות את הדברים מנקודת מבטו.
הקשבה אמפתית היא מיומנות שניתנת לתירגול והיא כוללת תהליכים רגשיים, קוגניטיביים והתנהגותיים מורכבים, על מנת שנוכל להניח את דעתנו האישית בצד ולהקשיב בשקט וללא תגובה, מתוך הסכמה ורצון להבין לעומק את המסר שהדובר.ת מבקש.ת להעביר. הקשבה עמוקה ואמפתית בזו מאפשרת חיבור אנושי בין א.נשים
ז. מודלינג (modeling) – לפי אלברט בנדורה, מודלינג הינו תהליך למידה באמצעות צפייה.
זהו מצב בו אנו משתמשים ביכולות הקוגניטיביות שלנו לזכירה ולהסקת מסקנות כדי שנוכל לשנות את התנהגותנו בעקבות ניסיונם של אחרים.
בהתייחס לחיי בית הספר, המורה, בעצם נוכחותו בקרבת התלמידים, מציב להם מודל להתנהלות חברתית-רגשית. כך, בהתנהלותו החברתית-רגשית הוא משפיע על הנורמות הנהוגות בכיתה. לדוגמה, מורה המחמיא לתלמידיו בדרך קבע מייצר תרבות של מחמאות ופרגון בכיתה. התנהלותו החברתית של המורה משתקפת בהתנהגותו בכיתה, אך לא רק שם. היא באה לידי ביטוי גם באינטראקציות של המורה עם כלל באי בית הספר – תלמידים, עמיתים והורים. יחסים חיוביים וסביבות תומכות הם הקרקע שממנה צומחת הלמידה החברתית-רגשית של התלמידים. המורה, מנהיג הכיתה, משפיע אפוא על הסביבה במידת התמיכה שהוא מעניק.
התלמיד מצדו יהיה מוכן ללמוד מיומנויות חברתיות-רגשיות ממורה רק אם המורה יפגין דוגמה אישית ויפנה מיומנויות אלו כלפיו, למשל באמצעות יחס אמפתי ומכבד. כלומר, התלמיד לא פנוי ללמידה ממורה כאשר המורה נתפס בעיניו כמי שלא מתעניין בו ולא מקיים איתו שיח, כאדיש או כמי שלא מנסה לעזור בהיבטים לימודיים וחברתיים, ולעיתים אף גורם לו לחוש תסכול על ידי הערות לא רגישות. אי הלימה בין הערכים שאותם מלמד המורה להתנהלותו בפועל ביחסיו עם תלמידים מחבלת ביכולתו להקנותם ולהטמיעם. (מתוך ל"ב שלם – מודל להטמעת מיומנויות חברתיות-רגשיות בכיתה, מאת: אודליה אלקובי, שירה רוזנברג ונהרה סטשבסקי).
מונחי יסוד
ח. אמפתיה (Empathy) היא תגובה רגשית בה אדם מצליח להיכנס ולהזדהות עם האחר מבלי "להיתקע" שם. השלב הראשון באמפתיה הוא הזדהות עם הכאב/ הקושי כאשר בשלב השני האחד מנסה להקל על מצוקת האחר גם כאשר הדבר כרוך במאמץ גדול. אם עושים אותה נכון היא פלטפורמה נהדרת לרתימה, להשפעה, להתפתחות של קבוצות בכך שהיא יוצרת תחושת בטחון ואוירה נעימה.
ניתן לנתח אמפתיה על פי שלושה מדדים נצפים:
- ממד רגשי: דאגה אמפתית – עוררות רגשית שמשקפת דאגה לאחר ומתבטאת בהתבוננות, בהבעות פנים עצובות ומודאגות ובטון דיבור שאמור להרגיע את האחר.
- ממד קוגניטיבי: בחינת השערות – ניסיון להבין את הבעיה או לתייג אותה. מימד זה מתבטא בתגובות מילוליות המכוונות לאחר (מה קרה?).
- ממד התנהגותי: ניחום פיזי (בחיבוק), ניחום מילולי (בשאלה "אתה בסדר?") בעצה, בעזרה, בעזרה עקיפה, בשיתוף, בהסחת דעת, בעידוד, בטיפול או בהזנה, בהגנה
ט. רפלקציה – הסתכלות בתשומת לב ומתוך העמקה על תוכנה של החוויה או של הנעשה, בחיי ביה"ס- בכיתה ו/בהפסקה. הרפלקציה/ ההתבוננות, יכולה להיות תצפית על המתרחש (בתוכנו או מחוצה לנו) והיא יכולה להיות מחשבה חוקרת על המשמעויות והמהויות העמוקות יותר של הדברים.
התבוננות משותפת בקבוצה מאפשרת למשתתפות.ים לתת מקום לחוויותיהם.ן האישיות ובכך להעשיר את החוויה המשותפת ולהפוך את זמן ההתבוננות ללמידה, לתרגל הקשבה לדעות וחוויות הסתכלות פנימית, אל תוך הדברים.
