המקלדת הפכה לכלי מודרני להדרה חברתית והיא נשק רב עוצמה שמשמש כחרב פיפיות. תליית אנשים בכיכר העיר המקוונת מחד, ואמצעי הגנה על חלקים חלשים יותר בחברה מאידך

ליד: הנכדות והנכדים שלי מתמודדים עם חוויות קשות יותר. המקלדת נכנסה לזירה החברתית והפכה להיות לנשק קטלני בידי המבקשים להדיר ולהחרים. קבוצות ווטסאפ שמתגבשות סביב חבורות ומדירות באופן בוטה הפכו להיות מעשה שבשגרה

בני לאו

למערכת החברתית יש כלים רבים לעיצוב פניה ולניהול חייה. ככל שהחברה מגובשת יותר כך הכלים העומדים לרשותה יעילים וחזקים יותר, וגם מסוכנים יותר.

אחד מהכלים החזקים ששימשו את הקהילה היהודית בעבר היה החרם או ההדרה החברתית. אדם שהוכרז על ידי מנהיגי הקהל כמוחרם איבד את יכולתו להמשיך בחייו הרגילים. הוא היה מודר מכל מקום וכמו קין הוא היה מסתובב בעולם ואות קלון על מצחו.

אבל הכלי הזה הפך להיות לחרב פיפיות כשנמסר לידי אנשים ללא אחריות וללא שיקול דעת ציבורי. עולה בזיכרוני תמונת ילדות ובה אנחנו, ילדי כתה ה', מתגבשים לסוג של "חבורה" ומרחיקים בגסות, בניכור ובזלזול את אחד מבני הכיתה. הוא לא התאים לנו. מדוע? אינני זוכר. בהתחלה הוא עוד השתדל; הביא כדור, ניסה להתחבב עלינו, אך כלום לא הועיל לו ובסוף השנה הוא עבר לבית ספר אחר. אנחנו חרצנו את מעמדו.

עברו למעלה מחמישים שנה. מה הוא זוכר מאותה תקופה? מה עשתה לו ההחרמה הזו?

היום, הנכדות והנכדים שלי מתמודדים עם חוויות קשות יותר. המקלדת נכנסה לזירה החברתית והפכה להיות לנשק קטלני בידי המבקשים להדיר ולהחרים. קבוצות ווטסאפ שמתגבשות סביב חבורות ומדירות באופן בוטה הפכו להיות מעשה שבשגרה. הכפשה והלבנת פנים נעשית במרחב האינטרנטי בקלות כל כך גדולה, בלי צורך להיראות ובלי שום פחד. המקלדת עליה אני מקיש ברגעים אלה היא כמו מחסנית טעונה המסוגלת בכל רגע לשגר כדור קטלני לכל עבר.

פיגועי המקלדות כבר גבו חיים רבים. תנועת ה"שיימינג"  מכניסה את כולנו למצב של עננות כבדה בשמי הארץ. אין נסתר מעיניי הבריות ובכל רגע נתון יכול אדם למצוא עצמו מרוח בעמודי בית אינטרנטיים, כגוויה מטולטלת ברחובה של עיר. ברור שהנשק הקטלני הזה עשוי גם להציל חיים; ביוש אדם פוגעני הוא דבר שמחזק אנשים ונשים שמפחדים להתלונן ולהציל את חייהם. סרבן גט שהתעלל באשתו מצא עצמו תלוי לדיראון ומוקע מחברת בני אדם. כך נאה וכך יאה. אבל כמו כל נשק רב עוצמה השימוש בו מוכרח להיות קפדני ומחמיר. מכיון שהמקלדת מצויה בכל בית ונתונה לשיקול דעת של כל יחיד, אין יותר בקרה על איכות המשתמש בנשק זה. אין מגבלה למכירת הנשק הזה ואין רף גיל או סמכות לשימוש בו. אולי צריך להציב שלט קטן ליד המקלדת ובגב הטלפון החכם ובה כתובות המילים "לא תרצח". אולי בשם כל אותם רבבות שכבר נפגעו מנזקי הביוש נצליח לרסן במעט את יצר הפוגענות?

"ברכנו אבינו כולנו כאחד באור פניך

כי באור פניך נתת לנו תורת חיים ואהבת חסד

וצדקה וברכה ורחמים וחיים ושלום".

*הרב בני לאו, ראש מיזם 929 ויו״ר אקים ישראל